כפר ג'וליס על ציר הזמן
האימפריה העות'מאנית
בשנת 1517 כבש הסולטן סלים הראשון את אזור החלק המזרחי של אגם הים התיכון כולל את ארץ ישראל, עד היום ישנם שרידים ארכיאולוגים בכפר ג'ולס וסביבתו מתקופה זו. ברשימות המיסים הטורקיות מהמאה הזו שם המקום הוא Juls. ובין הדרוזים שחיו שם היו גם יהודים, יותר ממחצית המיסים שולמו על זיתים ועוד עצי פרי.
ייצוא כותנה
ג'וליס אז נחשבה לאחת מענקיות ייצור הכותנה באזור, עד כדי כך שמושל עכו באותם זמנים פטר אותם מתשלום המיסים של האימפריה העות'מאנית.
סרטון המראה את הביקור הראשון של ראש הממשלה בן גוריון אצל העדה הדרוזית בכפר ג’וליס.
בן גוריון הגיע לכפר ג’וליס במסוק, שם חיכו לו וקיבלו את פניו כ 4000 איש, כולל אנשי דת, חברי כנסת ועוד.
ומה היום?
ג’וליס היא מועצה מקומית בצפון ישראל. כאמור, היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. יושב 12 קילומטר מזרחית לעיר עכו, כל תושביו דרוזים, כפר ג’וליס הוא מקום מושבו של המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית (שיח’ מוופק’ טריף).
באמצע השכונה העתיקה בתוך ג’וליס ישנה הרחבה – פחות מדונם גודלה ומסביבה בתים ישנים. בעבר היו מקרינים סרטים על אחד מקירות הבתים הישנים (בעיקר סרטי בוקרים וטרזן), תארו לעצמכם רחבה מלאה באנשי הכפר מכל הגילאים ישובים על כיסאות קטנים העשויים מקש ורואים סרט ישן המוקרן על בד ענק תלוי על קיר ביתו של השיח’ אבו חסן עבדאללה סובח. מאיפה החשמל אתם שואלים? גנרטור בנזין שהיו שולחים להם באמצעות משרד התרבות
בכפר שכונות הקרויות לפי הייחוד שלהם כמו שכונת “אלסבר” שהייתה מלאה בסברס או שכונה “אלח’לה” הנמוכה ויש גם את שכונת “אלבורק” שהייתה מלאה בביצות מים ושכונת “כרם אלעדס” שהיו בה גידולי עדשים רבים, שכונת “אלביאדר” בגלל מחסני התבואה. לרוב, כל שכונה בנפרד הייתה סגורה לכניסת אנשים משכונה אחרת כאילו הייתה ישות חברתית נפרדת, כל אחת והייחוד שלה. המון מאכרים וסוחרים היו מבקרים ומסתובבים עם מרכולתם על גבי בהמות משא ומציעים אותה לתושבי הכפר, כמו כן, ליצנים עם קופים היו מופיעים בפני תושבי הכפר תמורת גרושים בודדים
“מנזול” הכפר
מקום שהוכן לאורחים, בית ששימש להכנסת אורחים מחוץ לכפר וגם שימש את “נאטור” (שוער) הכפר בלילות. נאטור הכפר הראשון היה השיח’ מרזוק’ שובאש ז”ל (נאמר כי שם המשפחה הזה נלקחה מהמילה “שויש”. כל אורח שנכנס לכפר היה יכול לישון במנזול והיה נהנה מארוחות שהיו מביאים משפחות הכפר בתורות, וככה האורח היה נהנה מאירוח מעולה עד שהוא עוזב את הכפר.
“אלעלאלי” – בית האפנדי
הבנין הכי גבוה בג’וליס, נבנה בתחילת המאה ה 19 ובו היו מתקיימות אסיפות רבות הנוגעות לעדה הדרוזית.
מועצה מקומית כפר ג’וליס
כפר ג’וליס הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1967 וראש המועצה הראשון שנבחר היה השיח אבו חסן ג’מיל נבואני וכיהן בתפקיד למשך 17 שנים. אחריו נבחר לראשות המועצה מר סאלח פרחאן טריף ולאחר מכן מר עאדל עאמר (הרשימה המלאה בהמשך). בשנת 2005 הגיעה ההחלטה על איחוד בין חמשת הכפרים הסמוכים ג’וליס, ירכא, אבו סנאן, יאנוח וג’ת (פרויקט שנקרא “עיר החמישה”), הפרויקט בסופו של דבר לא צלח בשל התנגדות רוב התושבים של כל הכפרים.
ראשי מועצות:
- ג’מיל נבואני 1967-1983
- סאלח טריף 1983-1993
- עאדל עאמר 1993-1998
- סלמאן נג’יב הנו 1998-2002 (רוטציה)
- נביה נבואני 2002-2003
- נדים עמאר 2003-2008
- סלמאן מחמד הנו 2008-2013
- סלמאן עאמר 2013-2016
- סלים טריף 2016-2018 (ממלא מקום)
- וסאם נבואני 2018- עד היום
